טעות וכזב במשפט מאת אמנון כרמי עיוותי דין והוצאות להורג. הספר מביא דברי סנהדרין, ומקרים משנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים.
מסדר של טעויות גורליות: שבעים וארבע נאשמים שהורשעו ברצח, בטעות, בבתי המשפט של ארצות הברית בשנים 1933 משנת 1893.
עשרים ושניים נאשמים הורשעו ברצח, בעיוות, בבתי משפט באנגליה בשנים 1840-1802
בגרמניה הוצא יעקובובסקי להורג בשנת 1926 באשמת רצח נער. אדם אחר הורשע ברציחת אותו הנער במשפט נוסף בשנת 1929.
טונקה, הונגרי, נתלה ב-1913 בגין רצח בתו -14 שנים אחר כך התברר כי איבדה עצמה לדעת. דרייפוס נזקק ל12 שנות מאבק וללהטו של אמיל זולה על מנת לזכות בטיהור שמו. אונייל הוצא להורג במסצ'וסטס ב-1898 בגין רצח מ'קלנד. הוא כפר באשמה עד לרגע האחרון בעמדו בצל הגרדום ואז אמר: אני אפגוש את המוות כגבר, ואני מקווה שאלה החוזים במותי יחיו עד ליום בו תוכח חפותי. ואכן, לאחר ביצוע ההוצאה להורג הודה הרוצח האמיתי באשמתו. גב' ביבאדיק הוצאה להורג באשמת הרעלת בעלה. לאחר תלייתה הודה אדם אחר ברצח הבעל. נאשם אחר באנגליה באשמת רצח נידון למוות. הפסק הדין הומר בהגליה לאוסטרליה. ארבעים שנה לאחר מכן, פגש שם אתה רוצח האמתי. ועדו סיפורים מרתקים ביותר על עיוות דין.
תגית: הוצאה להורג
תנו לי לחיות מאת טאובר רואסן או תנשמי עמוק, מותק BREATH DEEP BABY
תנו לי לחיות מאת טאובר רואסן, הוצאת דשא, תרגם אליהו שורק, 1960
I WANT TO LIVEBY TABOR RASON1959
סיפורה האמיתי של ברברה גרהם, שנשפטה בעוון רצח, ונלקחה לתא הגזים, לאחר משפט שזיעזע את אמריקה והעולם כולו. האתר ממליץ גם לראות את הסרט החזק שנעשה על פי הספר במשחקה המצוין של סוזן הייוורד-פרס אוסקר לסרט עבור השחקנית הטובה לשנת 1959. האתר ממליץ. "גברת גרהם, בבקשה, תנשמי עמוק..זה יעבור מהר יותר"
הסיפור האמיתי הכה את אמריקה בתדהמה ובעיקר את רשויות המשפט ובכל העולם יצאו כנגד המשפט שלא היה מבוסס על עדויות כפי שהיה צריך לעשות.
עמוד 140:
"הרופא ניגש אליה כשבידו מין רתמה מוזרה לבנבנה. ברברה נרתעה מפניו. ..
"זה חלE של סטטוסקופ, אשר תצטרחי ללבוש."
" אתה משקר, שום סטטוסופ לא נראה כך." הרופא נאלץ להסביר לה. אחוזת זוועה כססה ברברה את ציפורניה ונעצה את עיניה ברתמה. " האם חייבת אני לצאת בצורה כזאת?" שאלה את האב דברס. האב בהניד בראשו לחיוב וברברה הניחה להם להדק את הרתמה למקומה.
הם פנו אל פתח התא, שם עמדו שני סוהרים כשבידיהם שטיחים צרים, אותם עמדו לשטוח מן הדרגש ועד לדלת. ברברה לטשה אליהם מבטה. "מה אתם עושים?"
"הרצפה קרה," הסביר אחד הסוהרים.
"מה?"שאלה המומה
"תצטרכי להסיר את נעלייך, גברת גרהם,"הסבירה הסוהרת.
ברברה פרצה בצחוק. "ואתם אינכם רוצים שאתקרר? איזו התחשבות מצידכם!לא, לא בא בחשבון, אני אראה יפה יותר עם הנעליים. בואו!" הקישה באצבעותיה בקוצר רוח.
וכך בשעה עשר נהחלה את דרכה אל תא הגזים, פסעה והתפללה כל העת…ולפתע, כמענה לתפילותיה צילצל הטלפון. כעבור עשרים דקות החלה שנית בדרכה, אך הפעם פסעה כבחלום, ראתה הכל ממרחקים וחשה בסובב אותה רק בהיותה ממש על סף תא המוות. התקינו על עיניה מסווה, הובילו אותה אל כיסא המוות והושיבוה. הסוהרים הדקו את הרצועה האחרונה ושוב צלצל הטלפוןו, כעבור דקות ספרות הובילו אותה שנית אל חזרה אל תאה.
"מדוע אתם מענים אותי?"צרחה..רחמו עלי ותגמרו עם זה!"היא מררה בבכי, כל עצב מעצביה קרוע בעינויים. דקות מספר לפני אחת עשרה, הופיע המנהל בשלישית. …
"אולי נחיש את העניין?" אמרה.
,אני מצטער," השיב המנהל…היא רצתה למהר ולרוץ אל המוות…
ספרי מתח מומלצים 